איך קורה שמקבלים החלטה מוטעת בעליל וסוחפים אחריה אנשים שיודעים שזו טעות ולא קמים ומסרבים.
למרות שמדובר בחייהם.
אין כאן פקודות רק שכל ישר עומד מדריך ואומר אפשר להיכנס לחריץ הנחל לא באיומים לא שיש סכנה עם לא יכנסו .
במקרה הזה כל העובדות מראים אחרת דגל שחור מונף שאסור להיכנס ו 25 נערים הולכים בתלם.
הכתובת רשומה על הקיר באותיות של קדוש לבנה.
אסון השיטפון 25 צעירים יודעים מדברים בינם לבין עצמם רואים את ההתנהלות . חסימת נחלים אחרים. ההורים מזהירים כולם מעודכנים שזה יכול לקרות בפתאומיות שזה אסון ולמרות זאת נכנסים לאפיק הנחל.
.
וגם כאן אותו כישלון אף אחד לא קם ואומר המלך עירום הדעה ההנהגה והמנהיג יודעים מה לעשות.
התרבות הזאת היא תרבות שלא נתפסת בשכל הישר אף אחד לא מסרב המדריך אולי אמר מילות הרגע דיברתי עם זה וזה והוא אמר שהכול בסדר ואין מה לדאוג . עדין מה האינטרס לסכן אנשים. אבל נניח שהוא משוכנע ב100% שלא יקרה דבר.
מערכת החינוך חייבת לחנך אנשים שחושבים לבד ולא ללכת כמו עדר. לתת איזה אלגוריתם שצריך למלא מצד אחד בעד מצד שני נגד. להסתכל ולהגיד עד 0.1ֵ% סיכונים פרומיל זה הסיכון המקסימלי ואיך מחשבים את זה כל אזהרה היא מעל פרומיל . לעצור בכל אזהרה הקטנה ביותר.
0.1% זהו אחוז גדול מכל תאונה במצב טבעי. יש אזהרה לא מסתכנים כשמדברים על חיים של אחרים.
אם אדם רוצה לקחת סיכון לחייו הפרטים אין בזה שום בעיה הוא יכול לטפס על האוורסט או לרכב על אופנוע.
נניח שאחד הנערים שואל מה ההסתברות שיקרה משהו המדריך עונה 0. האם אפשר לקבל נתון כזה . (עם כל הידיעות מסביב). אין משהו שאין בו מידה של סיכון.
כאן צריך לבוא איזה חסם יש סיכון אזהרה לא נכנסים סלוגן אם יש אזהרה מעל הרגיל לא מסתכנים.
התהליך הזה צריך להיות מושרש בכל החלטה. ואולי זה ימנע את האסון הבא.
למרות שמדובר בחייהם.
אין כאן פקודות רק שכל ישר עומד מדריך ואומר אפשר להיכנס לחריץ הנחל לא באיומים לא שיש סכנה עם לא יכנסו .
במקרה הזה כל העובדות מראים אחרת דגל שחור מונף שאסור להיכנס ו 25 נערים הולכים בתלם.
הכתובת רשומה על הקיר באותיות של קדוש לבנה.
אסון השיטפון 25 צעירים יודעים מדברים בינם לבין עצמם רואים את ההתנהלות . חסימת נחלים אחרים. ההורים מזהירים כולם מעודכנים שזה יכול לקרות בפתאומיות שזה אסון ולמרות זאת נכנסים לאפיק הנחל.
.
וגם כאן אותו כישלון אף אחד לא קם ואומר המלך עירום הדעה ההנהגה והמנהיג יודעים מה לעשות.
התרבות הזאת היא תרבות שלא נתפסת בשכל הישר אף אחד לא מסרב המדריך אולי אמר מילות הרגע דיברתי עם זה וזה והוא אמר שהכול בסדר ואין מה לדאוג . עדין מה האינטרס לסכן אנשים. אבל נניח שהוא משוכנע ב100% שלא יקרה דבר.
מערכת החינוך חייבת לחנך אנשים שחושבים לבד ולא ללכת כמו עדר. לתת איזה אלגוריתם שצריך למלא מצד אחד בעד מצד שני נגד. להסתכל ולהגיד עד 0.1ֵ% סיכונים פרומיל זה הסיכון המקסימלי ואיך מחשבים את זה כל אזהרה היא מעל פרומיל . לעצור בכל אזהרה הקטנה ביותר.
0.1% זהו אחוז גדול מכל תאונה במצב טבעי. יש אזהרה לא מסתכנים כשמדברים על חיים של אחרים.
אם אדם רוצה לקחת סיכון לחייו הפרטים אין בזה שום בעיה הוא יכול לטפס על האוורסט או לרכב על אופנוע.
נניח שאחד הנערים שואל מה ההסתברות שיקרה משהו המדריך עונה 0. האם אפשר לקבל נתון כזה . (עם כל הידיעות מסביב). אין משהו שאין בו מידה של סיכון.
כאן צריך לבוא איזה חסם יש סיכון אזהרה לא נכנסים סלוגן אם יש אזהרה מעל הרגיל לא מסתכנים.
התהליך הזה צריך להיות מושרש בכל החלטה. ואולי זה ימנע את האסון הבא.